במיוחד לבעלי עסקים שרוצים להפוך לאוטוריטה בתחום שלהם:
בלי להתעסק עם עורכים מעצבנים, סבבי תיקונים
בלתי נגמרים ודדליינים שנמרחים בלי סוף
עוד לפני שלקוח פוטנציאלי שומע מילה אחת ממך,
הסרטון שלך כבר מדבר בשמך?
רוב בעלי העסקים מודדים הצלחה
בכמות הצפיות,בלייקים, בכמה זה ויראלי.
אבל מה שבאמת משנה,
זה כמה מהר הצופה מרגיש שהוא יכול לסמוך עליך.
כי בסוף, זה לא הסרטון שמוכר, זה האמון שאתה בונה דרך המסך.
סרטון טוב עונה על שאלות כמו….
האם אתה מקצועי? אמין? ייחודי?
או שאתה סתם עוד אחד שמדבר למצלמה באינסטגרם?
הלקוחות שלהם לא באמת מבינים מי הם,
הסרטונים לא מעבירים את הערך שלהם,
והתוכן שלהם נראה כמו עוד סרטון טוב, אבל לא כמו מותג.
וזה לא כי:
זה פשוט כי הסרטון שלהם לא משדר את מה שהם באמת שווים.
בעולם שבו כולם יוצרים תוכן,
מי שמצליח הוא לא בהכרח מי שצועק הכי חזק,
אלא מי שיודע לשדר עוצמה, שקט וביטחון,
כבר בשנייה הראשונה של הסרטון.
זה מה שהופך אנשים לעוקבים,
עוקבים ללקוחות, ולקוחות לשגרירים.
ביום צילום אחד אנחנו לוקחים את
מה שאתה עושה הכי טוב,
ומתרגמים אותו לתוכן שנראה,
נשמע ומרגיש כמו מותג אמיתי.
זה לא עוד “יום צילום”
זו הפקה קולנועית שמספרת את הסיפור שלך
וגורמת למי שצופה בך לעצור ולחשוב:
"זה הבן אדם שאני רוצה לעבוד איתו"
כי בעולם של היום,
ההבדל בין “עוד סרטון טוב” לבין תוכן שבונה מותג
הוא לא באיכות המצלמה,
אלא באיך שאתה מספר את הסיפור שלך.


אני כל כך בטוח בתהליך ובתוצאות שלנו, שאני מציע לך אחריות מלאה:
אם אחרי יום הצילום, אתה לא מרוצה מהתוכן, אחזיר לך 100% מההשקעה שלך.
בלי אותיות קטנות ובלי תירוצים.
זו הדרך שלי להראות שאני עומד מאחורי מה שאנחנו מבטיחים.
וכמה אני בטוח בתוכן שאנחנו הולכים להפיק בשבילך.

אני מתאמן מגיל 13 (אמא שלי מאמנת כושר אז לקחתי את זה ממנה).
הייתי מתאמן ברחוב עם חברים ופתחתי ממש קהילה של מתאמנים
עם סרטונים שלנו שהייתי מצלם. היה לנו עמוד בפייסבוק עם אחלה קהל.
אחרי הצבא נכנסתי כשותף לחדר כושר בנהריה עד שהקורונה גרמה לנו לסגור אותו.
אז התאמנתי ברחוב, צילמתי ולוגים וראיתי שזה ממש תופס
אז החלטתי להשקיע בעצמי ולקנות מצלמה.
בקטע מוזר, המצלמה הייתה בשבילי,
אבל ראיתי שאני נהנה יותר לצלם אחרים מאשר את עצמי.
הייתי יושב שעות על גבי שעות בכל יום,
ואז לוקח את המצלמה לכל אימון ומיישם את מה שלמדתי.
ואז התחילו להגיע בקשות מאנשים שאצלם אותם.
ככה התחלתי להיחשף לעולם הזה ולעשות סכומים קטנים של כסף.
לאחר כמה חודשים נכנסתי לעבוד כשכיר בחברת רכב
ועשיתי להם את כל התוכן. לאחר שהבוס סירב לקנות עוד ציוד,
עזבתי וקניתי ציוד בעצמי, והתחלתי לצלם באופן עצמאי.

בשנה האחרונה עבדתי עם לקוחות גדולים, כמו:
בן לביא, פז פליישר (והמכללה שלו), מכללת סקילס, יהודה ניב
דור נוימן, קובי יפרח ועוד…
כל זה התחיל מרגע אחד פשוט:
הרצון להפוך סיפור של מישהו לסרטון שחי על המסך.
כי צילום טוב, מבחינתי, זה לא רק תאורה, ציוד או פילטרים.
זה גם לדעת לתפוס בן אדם בדיוק כמו שהוא,
ולגרום לעולם לראות בו את מי שהוא באמת.